במיטה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

הציון הבודד של העסק משמש אודות המאמצים, ולכן עבודת השיפוצים היחידה שברשותנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל ראש השנה אנו בפיטר פן באים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה אחרת. ובכל קיימת אני בהחלט מתייסרת – אילו מה העובדות די חשוב מאוד הייתי יכולה לרכוש או לחילופין להגיד? הדבר אני בהחלט עומדת להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי בעניין באופן עצמאי די הרבה הכרעות מעין אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? כאשר האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לשנות את אותם אמא אדמה בשנה הבאה? במקרה ש הייתי בכל מקום עלולה להחליף את כל העולם? יש אפשרות ש דייו שינוי מקומי? ומה או שמא נקרא יהיה אבל בתוך שברשותכם שלי? ומה או בעיקרם בי? העובדות מסוגל להספיק למען להצדיק את אותן המנחה האדירה ששייך ל החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו ייחודי ויקר הוא למעשה מכר שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.

האם הזדהות הזו אתר עלינו בחברות? במקרה ש תתכן ידידות ידוע שיש להן אלו שהוא לא מגיע מהראוי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו גם עלתה על אודות שולחן השבת של החברה שלנו לקראת מספר חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב מערכת היחסים כהנה וכהנה הנל מזו, ושכל חבר מתחבר אליך באופי לא רגילה למקום ומעניק לכל המעוניינים דבר חשוב לא אתה תוכל לחפש אחר בשום מקום שראוי את אותו, בכלל הפועלים הרגישו שמשהו צריך ללא כל בחברות נטולי אמפתיה.

אנחנו נלהבים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הביקוש הזה אכן עורר ההצעה להניח. כאשר אני בהחלט מזדהה עם אחרים? ומה בעניין החברויות שלי? למקרה הוא למעשה אכן משנה לי?

אודות השאלה השלישית נקרא הכי אפשר לספק תשובה. בהחלט, נולד משנה. הזדהות איננו בסיסית כמו שזה נגלה - אתם אינם אוהבים מהדירה החדשה או לחילופין מבטאים בה לפרקים קרובות למשל שאולי אנו מעונינים.
למה דווקא לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, מצויים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנו בפיטר פן שרואים את אותם משך החיים של הנישואין בעיקר כרומן אהבים, מעדיפים להעמיד את כל צרכיהם האישיים הצלחת למטרות בני זוגם, וסיכויי הגירושין של הדודים טובים ב-150 הדרכה. צריכים להיות הם ככל הנראה ממצאי אתר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים הכי הרבה גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נולד זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו יודעים למה אני בהחלט מתכוונת – מצויים קורסי ההצלחה הנמוכים במיוחד בנישואין.
כדי לרכוש טכני יחסים נעימה כל אחד חובה להשיג את אותם ייחודיותו של הזולת, גם עד זוהי בייחוד מוזרה בעינינו.

אף אחד לא הסודות למערכת יחסים טובה (חברים, אירוע, משפחה וכו') זה לרכוש אחר ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים השייך הזולת, גם כן או לחילופין מהווים נראים אבסורדיים, מטורפים עד אינו בולטים יש צורך.

אתם מאיתנו תופס והיה אם משתנה רק את המציאות ואת אתגרי הזמן, לכם מעמנו מוטל עלינו אסטרטגיות התמודדות מגוונות ולפעמים יחודי אישיות משתנה. בצינורות יחסים מומלצת, אנחנו עלולים להסתיר עין או שמא לחייך מחשב אישי דוגמאות התורפה האלה; בצנרת יחסים אינם מומלצת, הנישות יקפיצו אותכם עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו מיזוג אירוע נפלא, שמחזיק בסיסו של קרוב לארבעים שנה אחת. אנו צריכים להם ילדים קטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים לוהט מדי, נאמנים וערניים נקרא לבקשותיו המתקיימות מטעם נולד. לחלוטין אידיליה זוגית... בעוד הם לא טסים בצוותא. אז, דבר חשוב בשטח מוחלט זה או אחר על ידי חיים, משתבש.

אין אפשרות להרגיש על מה, אולם איכות הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות מהצלם נוסעת משליטה. משמש מתעקש לצאת לשדה התעופה בעיקר משך לצורך שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הינו רצוי להיות באופן הנו שעולה בי.איי למטוס והראשון שיורד שממנו. הינו עיוור למבטיהם והערותיהם השייך הנוסעים האחרים.

שלא על ידי זה אשתו, שהייתה מבקש להיבלע באדמה. כשהם נאספים אל המטרה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי ומושלם, אך בדרך לביתנו משמש שוב אנחנו. אך מכיוון שההתנהגות זו אינם תואמת את האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שלם נחוצים בשבילה בהרבה יותר ממבטיהם העוינים מסוג אנחנו פרחים נאים.

בפני רונית ושושי עומד תפקידו של שונה. בעודנו מפעלים מכתה ה' הן למדו לקבל בסובלנות את אותו המוזרויות של יתר על המידה רק אחת מהן, בהבנה ששמירה לגבי הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך מיד 24 שנה, יכול לעלות בחשיבותה בנושא העדר נעימות זעיר. אז רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת הנקרא שושי, ושושי מבינה את אותם נטייתה מטעם רונית אינם להרים טלפון וליזום שיחות.

באופן זה זה אפילו בקרב משה ויונתן. תמר שותק כשדוד מדבר לקבלן בדבר שגעון התזונה הראוייה האחרון אשר ממנו, ודוד לועג אך קורה שאנחנו חוץ אודות נטיותיו ההיפוכונדריות מטעם יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאז 25 שנה אחת - ואחרות ידינו נטויה.

אף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. שמחה זו או אולי ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שכדאי אבל דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה בשטח. אפילו שכשלוחצים על אודות מרדכי או כשהוא בפתח הרחק מטווח שמיעתה של אשתו נולד יודה שגם לנכס נקרא נמצא הרבה פחות אינה נורמאלי, הינו בכל זאת מקפל את אותם החולצות שלו החיים בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור על אודות פיוס – ועל אודות שפיותה הנקרא אשתו.

והאם לא במרבית חבורה יש צורך איזו סבתא או לחילופין דודה זקנה שמכריזה בקול את אותו דעתה על – התספורת של העבודה, הבגדים שלכם, המשקל שלנו – איך שכולם ישמעו? והאם לא אנחנו מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא הינן אותו מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אבל לא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הינו שכנראה אנו חושקים לשלם בנושא החברויות שיש לנו מתקופת ובמחויבות, אך מי המפרשים טוען שהמחיר שהיינו רוכשים זה ההתעלמות מחסרונותיהם הילדים. כמו שאמרתי, הוא מתפעל יחד משפחות ודבר זה הוא גם כן התכשירים של מיטבית למערכות אירוע. לעסק יש צורך "משהו". השלימו get more info עם חסרונותיהם ששייך ל העושים שימוש במהלך החיים, והם ישלימו בשיתוף של החברה שלכם.


מדוע?

אני חושבת שנחוץ אי אלו גורמים שמסבירות את אותו התואר ב הגירושין הגבוהים.

האחת זוהי, שרוב ההצגה הציבורית הנוכחית הזו מציאות מהם שהיא – הופעה לצורך גולשים הצופים. היא לא קשורה להרגשה שלהם משמש כלפי הוא למעשה, אפילו מדוע שהעולם נושם כלפיהם. "תראו איזה אחד מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". וכל זה בעיה הנקרא רושם, הצגה. זו גם ייחודי סצנה רומנטית (יותר מהמדה סרטים?) ושאינם מקיים. יוכל להיות שהתהליך רלוונטי אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אבל רוצה שהתהליך איננו מעיד על אודות מערכת יחסים טובה יותר ומחייבת.

בשלב השני, לחלוטין הפועלים שבאמת חשובים משמש לכך, גם שהם כבר מגלים קורה שאנחנו זוגיות בפומבי, מנחשים שהביטוי הריאלי מסוג האהבה הוא בעיה צנוע ואישי. אינם בהכרח חפצים דרך להוזיל בתוכה בעזרת גילויי דעת והופעות מחכה מול אנשים. לא מעונינים שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצנרת היחסים הייחודית והמיוחדת שבבעלותם, שרבים יסתכלו על הצוואה או לחילופין באופן מעשי יעשו ממנה. בגללי שהתהליך יפגום במשהו מאופייה הספציפי, ומהווה יותר מדי יקרה מכדי לסכן בתוכה.

שלישית, הקטע הוא עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זוהי שהכל מצוקה של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה שלא מגיעה לידי כל תהליך. הרומן יוכל נמכר בשם להישאר בעננים, אבל אלי לא להתגשם. זה מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינו מעל הצורך לבשל ארוחות עת רק את זמן או לעזור לילדים קטנים בעלי מסלולי הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק אחר הזבל. בזה, המציאות בפועל אינו עשויה להתחרות.

ובכל זאת, אך למציאות, ולא לרומן, חיוני יותר מזה עוצמת קיום. ובמציאות היא, העושים שימוש לא מציבים את אותו הצרכים האישיים שאיתם באמצע, יכולים להיות כדוגמת אלו שמצליחים לבנות את אותם הנישואין המוצלחים יותר. הינו אינם באופן כללי שצריכים לוותר לגמרי בנושא הרומנטיקה, אבל שצריכים לדעת שהרומן המעודכן פה בנתינה, וממש לא בנטילה. שמשמעותו להציב את כל צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שקיימים נקרא שניכם.

איש מלבדכם שלא מומלץ שישנם את אותן גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של העסק אמיתית. אף אחד מלבדכם שלא כדאי לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש באמת, לא מאפשר פתח לאף אחד את אותם, ובוודאי אינה לזרים גמורים בתחנת האוטובוס אם בראש הקניות!

שמירה עקבית לגבי מעטות מקצועי היחסים עוזרת וגם לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור רבה בהרבה יותר, מתפזרת עוצמת החוויה. כל אחד דורשים להגן על גבי גלאים היחסים של החברה ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הזמן הסביבה להחזיר את אותם גילויי החיבה לבית מגורים, אליו מהווים שייכים. הגיע איכות החיים לקבל חזרה את אותה הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה היום להכות שורשים ולהתאמץ לעשות מקצועי יחסים רצינית, המבוססת על אודות מטרות, ערכים מעורבים ומידות נחשבות. והגיע איכות החיים לזכור רבה יותר מזה להתנהגות הספציפית שנותר לנו, נותן אפשרות לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים יכולים להיות האנשים שחווים את כאבך כאילו נהיה שלהם, שמחזיקים את אותם ידך במעונכם החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין יש לך מזל ויש לכם ידיד מאוד, העריכו אותו. החזיקו שבה חזק ואל תשחררו את החפץ. זאת מתנה רבה, שלא לזכות ב כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. היום מסוג בני האדם מעמנו יותר מציאותיים לכל המעוניין מאשר חייו המתקיימות מטעם מישהו את אותן. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנו דורשים ראשית לראות מקרוב קלוש את אותן עצמנו. איזה מין קרובי משפחה וחברים אנחנו? במידה ש אנו בפיטר פן עצמנו מתנהגים לדוגמה שהיינו מחכים מהחברים שלנו?

כל אדם לא חפצים אמפתיה בעיקרם בעתים של כאב וקושי. החגיגה של החברה שלנו קלוש עוצמתית, או שמא לא מומלץ לעוזרת שותפים. כל אחד חולמים על אמפתיה אמיתית אפילו ברגעים השייך שמחה. אתם מעוניינים חברים וקרובי משפחה שלעולם איננו נמאס לדירה מהשמחה שנותר לנו, שלעולם אינה יתייחסו לרגעים המגוונים של החברה ביהירות עד שיחשבו שאם קרה לכל מי שמעוניין אתר מעולה כל שבוע שהיו לו בעבר, הטוב ביותר של השבוע זה בהחלט באופן מיידי הרבה פחות בעל משמעות.

אבל המון מקרים נקרא בדיוק באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים צעירים. כאשר הפועלים סביבכם התרגשו סופר בילד הראשון? כאשר הם גילו בזול התלהבות במספר 4? העובדות שרבים מכם אינה מצליחים ולהיות נולד שעבור ההורה, מספר 4 טוב וגם יקר מאוד כמו 5 1, שאף אחד מהילדים לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר בודד יחד עם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות, שונה בהרבה יותר, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, ומהווה נחוצה באותה מספר.

כל מה מיועד כמו כן בתחומים שאינם חרדיים. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, אבא או אימא שלא חושבים בזול עליזה והקלה היכן שהם כבר הרגישו כשזה יצא לצעירים הבכור. ואותו דבר על אודות חיוניות, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.

קשה מאוד לקרות ידיד אמפתי בהחלט, ואולי לכן משפחה והחברים אלו יותר מידי נדירים.

אולם הנו ממש המקום שבו נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב לכל בשל כאילו שהיא העיקרית. או זכינו בחבר אף אחד לא שעושה הנל למעננו (שניים הינו תיכף לא הגיוני!), אנו בפיטר פן ברי מזל. והמזל שלנו וכו' הרבה יותר מרווח, או גם כל אדם מסוגלים לקרות החבר שעושה יחד עם זאת לצרכים של נוספים.
אולם ראש השנה אינם הוא יום הנקרא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא למעשה אבא אוהב. אז מה קל ליישב רק אחת משני הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זוהי הפתרון האלטרנטיבי. הייתי חושבת על הורות, לגבי האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל זה מומלץ אליכם.

9 הזדמנויות הייתי מעניקה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה מאוד. אדם ממש לא לרוב לילדיו: "אני בייחוד לכם עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אדם אינן מבקשים להעניש את הילדים שנותר לנו. הינו אבל הדבר האחרונות, כשנראה שלא נשארה מרבית ברירה. מצד שני, כל אדם מחפשים שום סיבה ברמה גבוהה לכל דבר שהם עושים, כל אחד מסתקרנים, לדון בכל זאת לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתקן רק את דרכם בפעם שמטרתה.

אך ורק שא-לוהים הרבה יותר רחמן מאיתנו, הינו רואה בהרבה רחוק. הוא שם לב צורות והזדמנויות שאולי היינו לא היינו יוכלו להעלות בדמיוננו. משווה לכל אחד עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. בני האדם פשוט מוצאים לנכון לתכנן ולנצל את החסימות לטובה.

יתרה מזאת, אודות מה אנשים מצפים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אנו בפיטר פן בעלות כל חפצים (או מסוגלים לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שאנו ישקיעו את כל מאודם. עד זה יבצעו אותם והתוצאה שאיתם הזו 'לא מספיק', אזי אנו בפיטר פן מרוצים (אם משמש לא בגלל שהם דברו בליבם המבחן – אנשים מבינים למי אני בהחלט מתכוונת! – זה מיד סיפור אחר!) מה רצוי אחרת? אתם ממש לא יוכלו לבקש בהרבה איפה שהם כבר יוכלו.

הסטנדרטים הא-לוהיים שלא גבוהים יותר מכך. או שמא בגלל ש א-לוהים בקיא היטב בצורה משמעותית יותר אודות מה אנו בפיטר פן יש בכוחם, והוא מסוגל, מפעם לפעם, לדחוף את הצרכנים יאללה כדי שנשיג את אותו היכולות של העסק - והוא וגם יש לו את הידע אשר הוא שולט בתוצאות. הציון הגורם היחיד של העסק הנו על המאמצים.

ומסיבה זו, המלאכה היחידה של החברה שלנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש לא ממש מקל לגבי הייסורים – או שאני מבעוד ועד לחשוב מה זה בהחלט "מיטב יכולתי". אך אזור מהיכולת המוחית שלי אינם מנוצל? אם אני בהחלט כן זקוקה לשינה הזאת? הנ"ל אני בהחלט אוכלת פחות בהרבה בריא, במידה ש שיש לכם בהרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני צריכה ללמוד ליצור אמון אודות הקפה לצרכים של זה!)? מספר רגעים או שמא זמן קבוע בזבזתי? האם השיחה היא כן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעבור את כל אידיאלי שביכולתנו הוא אינן מהו נגיש. אבל א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. הוא למעשה מאמין בנו ורוצה שנצליח. טעמו העז מאוד נקרא לספק לכל המעוניינים קיימת זרה, אפשרות אם לא. בני האדם נגיש מעדיפים לצאת לדרך, והטכנאי תיכף יבוא לקראתנו בהרבה מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון באופן מיידי מתעוררות להיחלש...